#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם גוזרין תענית ציבור ביום ה&#x27;?"	תנן אין גוזרין תענית ציבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע שערים (תענית ט&quot;ו ע&quot;ב), לרש&quot;י ורוב ראשונים היינו כל תענית ציבור דלאחר התענית כשיקנו מאכלים לצורך הסעודה שלאחר התענית וגם לצורכי שבת סבורין שיש רעב בעולם, והר&quot;ן הביא שיטת הר&quot;י דס&quot;ל דהוא דוקא בתענית של גשמים דאז יתייקר השער אבל בשביל שאר דברים מותר. להלכה, המחבר סותם להחמיר דכל תענית ציבור אין להתחיל ביום חמישי (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן תקעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחילו להתענות קודם לכן?	"מבואר ממתני&#x27; דאז מותר להמשיך ביום חמישי דאז הכל יודעין שהוא בשביל התענית ואין רעב בארץ, ויש מח&#x27; תנאים אם יכול להקל בשלש תעניות שניות וקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי לחומרא דאפי&#x27; השניות לא יתחילו ביום חמישי (ב&quot;י, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במקום שרוב עכו&quot;ם 2) בזה&quot;ז?	"1) מבואר מהרמב&quot;ם דאע&quot;פ דליכא למיחש להפקעת שערים [דרובן אינם מתענים וגם אינם קונים לשבת] אסור {אטו מקום שרובן ישראל} (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) אפשר דבזה&quot;ז דלא שכיחי הפקעת שערים מותר לגזור ביום חמישי וכן נוהגין (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ויש לפרש דהחמירו במקום שרובן עכו&quot;ם אטו רובן ישראל אבל אם ליכא חשש אפי&#x27; במקום שרובן ישראל ליכא מקום לגזור כלל}, ובפרט בצרה שחיי אדם תלוי בה השתא ממש כגון רעש אדמה יכול להתענות אפי&#x27; ביום ה&#x27; (כה&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;) "	סימן תקעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוזרין תענית ציבור בר&quot;ח?	"אין מתחילין לגזור על ר&quot;ח אבל אם התחילו מתחילה ואירע אח&quot;כ בר&quot;ח מתענין ומשלימין [ואע&quot;פ דר&quot;ח איקרי מועד מ&quot;מ לא מקרי יום משתה ושמחה (רש&quot;י תענית ט&quot;ו ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן תקעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד ימים שדינם כר&quot;ח?	"1) חנוכה ופורים [ואע&quot;פ שמקרי ימי משתה ושמחה מ&quot;מ אינו מועד דאורייתא (יד אפרים)]&lt;br&gt;2) חוה&quot;מ (רמב&quot;ם, שו&quot;ע) [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) הרי הוא יום שמחה מן התורה דכתיב ושמחת בחגך, ותי&#x27; ר&quot;י באק דאע&quot;פ שהוא יום שמחה מ&quot;מ לא מצינו שהוא יום משתה] [וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דלפי המג&quot;א דכל יום שמתענה ומשלים על כרחך אינו איסור תענית דאורייתא צ&quot;ל דבחוה&quot;מ ליכא איסור תענית מדאורייתא]&lt;br&gt;3) חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דבתענית יחיד דאמרינן דמפסיקין ומתענין יום אחר כל יום שאין בו תחנון בכלל זה דימים אלו הוחזקו אצלינו שאין להתענות בהם"	סימן תקעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא תענית ציבור בבבל בזה&quot;ז?	"הב&quot;י הביא מפסקי תוס&#x27; (תענית אות כ&quot;ז) דעכשיו ציבור כיחיד וצריכים לפרוע אותו יום שמפסיקין דאין תענית ציבור בבבל [והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהב&quot;ח דכן נוהגין], אבל הב&quot;י השיג עליו דמסתימת שאר הפוסקים משמע דאפי&#x27; בזה&quot;ז יש עליו דין תענית ציבור, והא דאמרינן אין תענית ציבור בבבל היינו לגבי החומר דתענית ציבור וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ח), וכן פסק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פסק כהב&quot;ח ומג&quot;א, וכן הוא במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תי&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא עלה על דעתם שבהמשך הימים יפגע באחד מימים הנ&quot;ל?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם ספר גבורת אנשים דאפי&#x27; אם התחילו מפסיקין (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תי&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דמתענין ומשלימים"	סימן תקעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בר&quot;ח סיון?	"בווירמיישא מתענין, אבל כתב הרמ&quot;ע מפאנו דלא ילפינן מינייהו בעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוזרין תענית ציבור על ט&quot;ו בשבט וכדומה?	ה&quot;נ אין גוזרין בתחילה על ט&quot;ו בשבט אבל אם כבר התחילו אין מפסיקין	סימן תקעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם גזרו על הציבור שלא לאכול בשר בכל יום ב&#x27;?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאם כולם תלו כוונתם בגדול העיר [כגון במעשה דמהרי&quot;ל] הכל תלוי בכוונתו ואם כוון שלא לקבל תענית בימים אלו או בסעודת מצוה אינו חל בימים אלו, אבל יחיד שקיבל סתם חל עליו דאינו מחויב לאכול בשר אפי&#x27; בשבת ויו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) [וצריך להגיה המג&quot;א כמו שהגיה הבאה&quot;ט]"	סימן תקעב סעיף ג		
